טיול המשפחה לקוטב לזכר ניב-יה

טיול המשפחה לקוטב לזכר ניב-יה
עמוס ופנינה הזמינו ארגנו ומימנו טיול לקוטב הצפוני ברוחו של ניב-יה.
ביום 18.6.03 יצאנו לטיול משפחתי לנורבגיה. שבוע של שיט "Hurtigruten" בין הפיורדים ובין נופים עוצרי נשימה, מבודה לקירקנסק. הגענו ל Nordkapp , הנקודה הצפונית ביותר באירופה, ("21 '10 71 N )חמש מאות ק"מ לפני הקוטב- ביום העשרים ואחת ביוני כדי לצפות ולחוות במראה השמש שאיננה שוקעת, כסמל לניב-יה שלנו.

שמש חצות

"טכנוראש"

תחרויות "טכנוראש" הפכו למסורת טכניונית לזכרו של ניב-יה והן מתקיימות כל שנה באביב.
המשימות המוצבות בפני הסטודנטים משקפות את חזונו של ניב-יה כי: "התחרויות נולדו כדי לשחרר את הסטודנט מספרי הלימוד, המעבדה ומסך המחשב, ולתת לו במה לביטוי יצירתי, תוך התמודדות עם אתגר תחרותי של בעיות הנדסיות מורכבות".
תחרות "טכנוראש"- 3 ה"בולהיט",היא התחרות הראשונה לאחר מותו, ונבחרה לארוע הפותח של חגיגות יובל ה-80 לטכניון במאי 2004. כקודמותיה היתה חוויה מרגשת בנוכחות אלפי סטודנטים ונציגי תקשורת.
"טכנוראש"-4 ה"פסחולוגיה", התקיימה באפריל 2005. שולבו בה משימות הנדסיות עם מוטיבים מחג הפסח.

פסחולוגיה

ציור על קיר בפקולטה

ניב-יה היה סטודנט עתודאי בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, כאשר הציע עם חברו "לשנות את פני קירות הפקולטה המיותמים", לצייר משהו צבעוני וגדול שישבור את האפרוריות האקדמית השולטת בין כתלי הבנין. על קיר ששטחו כ- 20מ"ר מול חדרי הלימוד, צוירה תמונה המתארת את התקדמות התעופה ממטוס האחים רייט ועד ה16-F. ניב-יה השלים את הציור בגפו משך שנה שלמה, בין לימודיםובחינות, תחביבים, עבודה, מחויבויות אישיות, וצבא.
לאחר הרצחו ביום שבת ד' באדר ב' תשס"ג, בהיותו קצין בחיל האוויר וסטודנט לתואר שני במחלקה להנדסה ביו רפואית, נוספו השורות:
"והשחק אזי קדר כאילו בשק על מות…" מתוך השיר "ראה שמש" לרשב"ג.
בסוכות 2003 הציור עבר תהליך שימור, מסגור, תוספת ז"ל לחתימתו, והוקדש לזכרו של ניב-יה.

גלגולה של התמונה

בשנת 98 במהלך משוב פקולטי עם הצוות המקצועי העיר ניב-יה דורבן, עתודאי בן 21, כי "בלילה נראית הפקולטה כמו אתר צילומים של סרט אימה היצ'קוקי. מפחיד להסתובב במסדרונות הפקולטה כשמכל עבר ניבטים צילומים אפלים בשחור לבן". בהמשך, באחד משיעורי "תנודות" בעוד המרצה מדגים תנועות סבסוב ועלרוד בידיו, נלחש הרעיון בין רוני שושן וחברו ניב-יה, "לשנות את פני קירות הפקולטה המיותמים", לצייר משהו אחר, צבעוני וגדול, משהו שישבור את האפרוריות האקדמית השולטת בין כתלי הבנין.
ללא תקציב ובאמצעים דלים נרתמו למלאכה. לאחר ברור עלויות צבע נשלח "פקס שנור" לחברת "טמבור" שהביא את הצמד ללב מחסני הבלאי של החברה, כשבידיהם חמשה עשר ליטר צבע סופרקריל שפג תוקפו בשלושה גוונים בלבד. על קיר ששטחו כ20- מ"ר הוקרנו ממטול שקפים שתי תמונות שיצגו בעיני הסטודנטים את התקדמות התעופה: ממטוס האחים רייט ועד ה16-F, ומלאכת הצביעה החלה.
לאחר העתקת קווי המתאר נצבע רקע הקיר בכחול "מזעזע", שלא הניח את דעת האומנים. השניים החלו בדילול שכבה על גבי שכבה עד שהתקבל תכלת שמיים רצוי. לציור הקסדות הצטרף טובי אדיר. הואיל והגישה לקיר העליון הייתה בעייתית נאלצו לאלתר פיגום, באמצעות גיוס כישוריהם היצירתיים בהנדסה. דהיינו, שולחן הונח על גבי שולחן אחר, שהונח על גבי שולחן נוסף ועל האחרון הוצבו כיסאות. בתחתית ה"סולם" הונח דלי יחיד בו עורבבו שלושת הצבעים עד להשגת הטון הרצוי, מכחול ועד גווני ההסוואה. האגדה מספרת כי דלי הצבע שימש מקור השראה לבדיחות רבות ולהווי פועלים במרומי הפיגום. השלושה היו יורדים לטבול מברשותיהם בדלי הבודד, מטפסים בזריזות על הסולם המהונדס ומיד יורדים לטבול את המברשת היבשה שוב. תהליך הצביעה היה מסוכן ומורכב הואיל והמבנה לא היה מהיציבים בתולדות הטכניון.
למרות עומס הלימודים, נהגו להפגש מדי יום לאחר ההרצאות ולצייר עד שעות לילה מאוחרות. לעיתים נפגשו בהפסקות כדי להמשיך וחזרו נוטפי צבע לשיעור. אולם משעומס הלימודים הכריע, המשיך ניב-יה בגפו בין בחינות, תחביבים, עבודות פרטיות, מחויבויות אישיות וצבא. עבודתו עד לסיום ארכה כשנה.
ניב-יה הדס דורבן נרצח ביום שבת ד' באדר ב' תשס"ג בהיותו חייל וסטודנט לתואר שני במחלקה להנדסה ביו רפואית, ו"השחק אזי קדר"
יהי זכרו ברוך .

בסוכות 2003 עבר הציור תהליך שימור בעזרת רוני שושן, רחל דורבן ובעזרתה האדיבה של הפקולטה.
להצלחת המשימה תרמו: נגריית פאדיל עודה, וחברת צבעי "טמבור"

חורשת ניב-יה בנחל הבשור

חורשת ניב-יה ניטעה על ידי חבריו בנחל הבשור במקום בו בילה ניב-יה ז"ל ביום האחרון לחייו, שבת 8.3.2003. החורשה נחנכה בתאריך 15.4.2004 בטקס מיוחד בונשאו דברים לזכרו, מפקדיו, חבריו, נציגות ביה"ס עירוני ה' ובני משפחתו. לאחר טיול במסלול שתכנן, הוסר הלוט מעל אבן הזיכרון , הופרחו בלונים ונשתלו 26 עצים צעירים כגילו ביום שנקטף. עד החורף הבא יצמחו במקום אלף שתילים בגירים, ובעוד מספר שנים נטייל אף אנחנו בתוך יער של ממש. כך, במקום האחרון בו הלך, מסמלת החורשה את אחת מתכונותיו הבולטות של ניב-יה --הענקת משמעות לחיים בחזון ותקווה לעתיד.

 

דברים שנאמרו בטקס הסרת הלוט בחורשת ניב- יה. נחל הבשור, 15.4.03

בשמואל א פרק ל' לאחר מאורעות צקלג נאמר "וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כוח לבכות" ומכאן מתחזק דוד רודף את העמלקי בנחל הבשור ויכול לו. אך עבורנו נחל הבשור הפך למקום אחרון של חלום ותקווה, לחייםצעירים על מפתן הקץ, להבטחה נדירה ודמיון סופרים שאינם עוד…
ראה ניב-יה,,,,
כאן נטעו חבריך חורשת תמיד, עטופה בקסם, בכוח החיים, שהקרנת על כולנו. ואולי הפיצוי על אי קיומך (אם קיים פיצוי כזה) יהיה היותך תמיד נוכח כ א ן . ועל כך לכל החברים שלך שהפכו שלנו, תודה ורבה.
בחורשה ?, יוצאים לטייל …. נושמים אוויר מנשב בין עצים רעננים ….
בחורשה?, משוטטים ברוגע, אולי עם הכלב, אולי עם הלב, אולי עם אהובה,
וכשעייפים, מוצאים בה פינה מוצלת למנוחה, עוצרים לדקה קלה,
לשאוף את כולה,,,,,,,,,, מבלי למהר
לחוש כיצד הרגע המלא בקושי עובר...
בחורשה ניתן לכתוב סיפורים
אבל בחורשה, אין מתאבלים!!!!.
כי החורשה תקום ותהפוך ליער,,, ומהיער יאספו אגדות וספורים…
ונספר על ניב-יה, כי גם מספר- סיפורים היה!
כל רגע בחייו, היה נצבע ויוצא מפיו כסיפור פתלתל עמוס הרפתקאות הרואיות. המקרים הקטנים, מעולם לא הפריעוהו ולא עמדו בדרכו, אלא תמיד הוו נקודת מוצא לחוויות אופטימיות. "אפשר לבכות וניתן לעשות" היה אומר לעצמו, עושה, ומספר באריכות לכל מי שמוכן היה להאזין.
כך הפכה הליכה פשוטה לבנק לסיפור של ניב-יה: איך במקרה פגש בדרך את השכן, כיצד ראה את השודד בורח, וכיצד הזין את העיתונאים שאח"כ פרסמו את סיפור ה"אופנו-בנק". אפילו המטה העלוב שניפק לו מוזס, הכושי הגדול מאפריקה, הפך בפיו לסיפורי משה, שנחרט בזכרוננו במשפט:
"עלה וכבוש את פסגת אפריקה".
ניב-יה אהב את האחר והמפתיע, ידע לדלות בחוכמתו הרבה מתוך השגרה, את המקריות הקטנה, שהפכה את הבנאלי להרפתקאה שגם הפכה את חייו לסיפור, ספור עם סוף.
וכמו באגדות…. סיפוריו ימשיכו עמנו, מתגלגלים בין זיכרונות חיים, לחפצים בודדים. ובמקום הזה, הודות לחברים היקרים מחיל האוויר, יבראו חוויות נוספות, וזכרונות רבים שינציחוהו לעולמי עד. העצים בחורשה יגדלו כלפי מעלה, ודרך צמרותיהם נתקרב אנחנו אל ניב-יה,
ואולי אפילו נזכה לשמוע את הרוח בלחישתה:
"רק כשהעץ נופל רואים בבירור עד כמה גבוה היה".

אמא

 

חורשת ניב-יה
מכתב תודה לבית הספר עירוני ה'

מאז נרצח ניב-יה אנו זוכרים אותו מתוך אבל, עצב וכאב. המחשבות אודותיו כדי למצוא נחמה, רק מחדדות את חסרונו: אהובנו לא איתנו ולא יחזור עוד לעולם. הדיסוננס בין נוכחותו הבולטת בחיים לבין המוות וחסרונו הפתאומי, רק משחיז את הכאב ומחזק את העצב שהיו זרים כל כך להוויתו. ניביה לא היה אדם של אבל, לא היה אדם של תוגה, ניביה היה מנהיג, בן-אדם, כל כך אופטימי ומלא חיים, חריג במחשבות על חזון, תכנון ועשייה.

את יומו האחרון, בשבת ה8.3.03- בילה ניב-יה עם חבריו בנחל הבשור. טיול ביום שמש חורפית, זיכרון אופטימי אחרון שנקטע בשובו הביתה, בסחיטת הדק חסרת פשר מידיו של חייל במדי כוחותינו. שם, בנחל הבשור בחרו חבריו ליחידה להקים גלעד לזכרו, לנטוע חורשה חיה לכבודו, ירוקה ופורחת. כך ניביה היה רוצה, כך ניביה חלם.

בבוקר יום ה- 15.4 יצאנו בשיירה לעבר המקום שנבחר. נסענו בתוואי הנחל, בין הנופים המצהיבים שבתמונותיו האחרונות היו ירוקים ופורחים, ואלו עתה ירוק - האשלים החוויר, ההרים לבשו מונוטוניות אפורה כאילו לבשו שק, כמו הרכינו ראש אבל, יחד עמנו.
חבריו הכינו מדבקות עם תמונות ניב-יה, עליהן אמרות כנף ומשפטים שיוחסו לו, אותם היה מנדב לכל מי שנזקק. אלה חולקו על דש הבגד למאתים מבין המשתתפים. הארוע היה מתוזמר להפליא. מזג - האויר היה נוח, התהלכנו כתמונות חיות, נוכחותו החיה בינינו ומחשבותיו הקרינו צחוק וחמימות על כולם.

לאחר סיור קצר בגשר החבלים התלוי על פני הנחל המשכנו למקום החורשה, 200 מטרים מערבית לצומת צאלים. במקום נערך הטקס בהנחיית נציג קק"ל. התוכנית כללה מילים לזכרו מפי מפקדים, חברים, מסכת מפי תלמידי עירוני ה', שירה מחברי להקת חיל-אויר, הוסר הלוט מעל אבן הזיכרון לניב-יה, הופרחו בלונים ונשתלו 26 עצים צעירים, כגילו ביום שנקטף.
עד החורף הבא יהיו במקום 1000 שתילים בגירים, ובעוד מספר שנים נטייל יחדיו בתוך חורשה של ממש.

לאחר הטקס והנטיעות חזרנו נרגשים . מתוך האבל נברא זיכרון נעים, עטוף בכבוד לאדם שאהב את אדמת הארץ ואוצרותיה. כך, במקום האחרון בו הלך נושם את החיים בגבורה, החיו חבריו את אחת מתכונותיו הבולטות של ניב-יה, הענקת משמעות בחזון ותקווה לעתיד, המקדשים את החיים.
ולפתע מתוך הכאב ולמרות האבל, ניטעה בנו שמחה קטנה ואופטימית.

הציור של פנינה

דודתו של ניב-יה ,צויר בסמוך ליום הרצח תחת השפעת הארוע ומוקדש לזכרו.

עבודת מאסטר של אתגר מרקוס, חבר ומפקד.

בדיקה ממוחשבת אדפטיבית לתפקודי הברך

חיבור על מחקר
לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר
מגיסטר למדעים בהנדסה ביו רפואית
הוגש לסנט הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
אדר תשס"ד
בהנחיית פרופסור יוסף מזרחי במחלקה להנדסה ביורפואית

עבודת מחקר זו מוקדשת לזכרו של חברי ניב-יה דורבן.

 

הכינוס הישראלי השנתי ה-45 לתעופה וחלל

מלון דן פנורמה 24.2.2005 - 23
מושב תכן וביצועים, בכינוס הישראלי ה-45 לתעופה וחלל (2005)
יו"ר - ל.אלון

הוקדש לזכרו של ניב-יה דורבן ז"ל.

"תיקון – המקום השלישי?"/ יהושע (שוקי) דורבן

באוקטובר 2004 התפרסם ב"שיחות" כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, מאמר לזכר ניב-יה שכתב דודו, הפסיכולוג הקליני יהושע (שוקי) דורבן.
נושא המאמר הוא האופן בו מתמודדת הנפש האנושית עם תופעות של הרס, אכזריות, מוות ואבדן משמעות, באמצעות מנגנון של "תיקון" העצמי דרך פנטסיות לא-מודעות המנסות להעניק משמעות לחוויות פנימיות ובין-אישיות קשות. המאמר מסתמך על הגישה הפסיכואנליטית ובעיקר על הזרם הקלייניאני בה.
המאמר הוצג בכנס רב-משתתפים באוניברסיטת תל-אביב, פורסם באתרים שונים ברשת וזכה להדים רבים בארץ ובחו"ל.

למאמר

חגיגת יום העצמאות

מאז מותו של ניב-יה בשנת תשס"ג מועלה זכרו מדי יום - העצמאות , בחגיגת מנגל גדולה בגינת ביתנו לדור חברים ראשון, שני ושלישי.

:מאמר מדעי שהוקדש לניב-יה

End Efects Prestrained
Plates Under Compression
b. karp
department of mechanical engineering
Ben Gurion University in the Negev
" This paper is dedicated to the late colleague Neev-Ya Durban – a young promising scientist"

התערוכה והספר של האמן ברוך קארפ

דפי דוגמה מספרו של האמן ברוך קארפ ,שצילומיו הוצגו בתערוכה בבאר שבע.

כותר הספר הוא "איזון" והוא מדבר על האיזון הנפשי של כל אחד מאיתנו – זאת נוכח הקשיים והמכשולים בפניהם אנו ניצבים בחיינו כאן.
"ההחלטה שלכם לבחור בחיים היתה בבסיס המילים הכתובות לצד צילום של שיח קוצני עליו נתפס מעט מצמר של כבשה". ברוך קארפ

קטע מתוך ספר ההסטוריה של הטכניון:

Technion

The Story of Israel's Institute of Technology
Carl Alpert
Volume II

American Technion Society 8 Technion - Israel Institute of Technology
New York 8 Haifa

Copyright © 2001 by American Technion Society
For permission to reproduce any of the material in this book,
please write to American Technion Society, 271 Madison Ave.,
New York, N.Y. 10016

Library of Congress Cataloguing in Publication Data
Alpert, Carl, 1913-
Technion: the story of Israel's Institute of Technology.
Bibliography: p. Includes index.
1. Tekhniyon, Makhon tekhnologi le-Yisrael. 1. Title.
T173.H139A46 1982 607'.115694 82-11556
ISBN 965-90342-0-2
Printed in Israel by Keterpress Enterprises

From p32-33

Despite their complaints about the heavy burden of studies, from time to time the students managed to get some fun out of practical application of the scientific and technological principles which they studied. The question was put to them by aeronautics student Nivea Durban: Is it possible to drop an egg from the top of a high rise building, and have it arrive on the ground, relatively quickly, unbroken? With the cooperation of the Student Travel Association, ISSTA, the Technion Student Association transformed the project into a scientific contest. The Amado Building, several dozens of meters high, was chosen as the venue. The student who managed to get his egg to the ground in the quickest possible time, and unbroken, would be awarded a free trip to the U. S.
About 100 students registered, but only about 70 actually participated on December I, 1997. They showed a considerable degree of ingenuity, though the splattering of egg yolks all over the ground revealed that not all were successful. Twenty eggs landed unbroken, but only the fastest three received prizes. Among the techniques employed were those which had been employed in landing a space vehicle on the moon. Other imaginative methods employed a parachute which opened after much of the drop space had already been traversed, immersing the egg in a cylinder containing honey, use of a helium balloon, etc. The winning team, a trio of students, got their egg to the ground, undamaged, only about three seconds after it had been dropped. Their vehicle was described as a Rube Goldberg like contraption comprised of a rocket engine, balloons and sponges which smashed on landing, but the egg rolled out whole.
The event received international press and television coverage.

 

אתר המוקדש לזכרם של:
אברהם לימואי ז"ל: ניב-יה דורבן ז"ל: נועם ליבוביץ

זוהי יחידת לימוד בספרות, העוסקת בשירי מלחמה וזיכרון לתלמידים בכיתות יא'-יב'.
כתבה: מירב ברנדט ( יוני 2003 )

שעור זה מבקש להפנות את התלמיד לשינוי שחל בחברה הישראלית, דרך התבוננות בתכני שירים שחוברו לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל, בנושא מלחמה וזכרון.
הכותבת סוקרת את המעבר משירים שנושאם הוא האתוס הלאומי, לשירים בעלי גוון אישי ומחאה, מחדדת את ההתבוננות דרך נושא "הרעות" (שקבל מאז מלחמת השחרור משמעות שונה ) ומצביעה על השינוי שחל בחברה בישראל.

Http://www.atarnet.net/nodeweb.asp?t=25171&subid=18399

 

סרטון השעור במהלך טיסה - Operation Neev-ya

הטיסות שבהן השתתף ניב-יה במסגרת הקורס "ניסויים בכלי טיס" צולמו על ידי חבריו. במהלך אחת הטיסות, תוך חישובי טיסה ותרגילים, אלתר בשובבות האופיינית לו, טיסה מעל שטח אויב, והפיק את הקטע שחלק ממנו מוצג כאן.

הסרט המלא הוצג לאחר מות ניב-יה, ביום הולדתו ה- 26, ב- 18.9.03 שנערך ב"חוף-השקט" בחיפה.

(ערך - איליה)

מסיבת סיום טכניונית

באוגוסט 99 קיבץ ניב-יה את חבריו לפקולטה למפגש חברים בבית קפה, כדי לחגוג את סיום לימודי התואר הראשון. באופן היצירתי המיוחד לו, הפעיל את החברים בחידון וחידות אסוציאציה שחיבר הקשורים בהווי הטכניוני, והפך את הערב לארוע היתולי ומשעשע.

ערב זה תועד וצולם ע"י חבריו

(ערך - זיזי)

תקליטור ההצגה "סודות" .

ניב-יה כתב והציג את המונודרמה "סודות" בהיותו סטודנט, במסגרת החוג הדרמטי של הטכניון.
במאי ההצגה , אוריאל זוהר.

(ערך - מוטי)

 

חדשות אולפן ערוץ 2, תוכנית יום שישי.

ערוץ החדשות הקדיש כתבה נרחבת לרמת הפשיעה והאלימות בישראל. הכתבה סקרה את רצח ניב-יה.

(ערך - מוטי)

סרטון שהפיק אגף קשרי ציבור בטכניון המתעד את ארבע תחרויות "טכנוראש" שהופקו עד השנה. הסרט מציג גם את ניב-יה - יוזם והוגה התחרויות, ואת התורם לטכניון ד"ר בוב שילמן.

(ערך- מוטי)

הטרמינייטור - סרט סטודנטים

תרגיל טכניוני במסגרת לימודים כלליים שכלל משחק והסרטה של שני סטודנטים, ניב-יה וחברו זיזי, המשתעשעים בקץ הפקולטה, ובקריסת מערכות המחשבים בגלל הטרמינייטור. השחקן ניב-יה ז"ל.

(ערך- מוטי)

טיול ביפו 12.6.2003

המשפחה הוזמנה לטיול ענפי ליפו, יחד עם חבריו לצבא, בהדרכתו של שרון חברו של ניב-יה.

הטיול הוקדש לזכר ניב-יה.

מופע מחול.

שלש חברות יוצאות להקת המחול הקיבוצית, חברו מופע מחול לזכרו של ניב-יה:
אביגיל גולדשטיין
עדי אלון
רעות קרב
בריקוד, כוריאוגרפיה ומוסיקה הן משקפות את הכאב ההלם והאובדן.

(ערך-איליה)

טיול חברים לחוף ניצנים 5.6.2004

המשפחה הוזמנה לטיול בחוף ניצנים, עם החבורה שטיילה עם ניב-יה בנחל הבשור, בשבת האחרונה לחייו.

הטיול הוקדש לזכר ניב-יה.

שעור לזכר ניב-יה - הרב זייני.

ביום 19.6.2003 התכנסנו כשישים ממורי בית- הספר, מכפר הנוער "ימין אורד" לשעור לעילוי נשמתו של ניב-יה דורבן ז"ל.
הרב זייני שוחח על התמודדות, סבל וייסורים בהסטוריה היהודית, ובחיי הפרט.

שעור לזכר ניב-יה .

ד"ר חיים פרי - מנהל כפר הנוער "ימין אורד".
משניות וסוגיות שונות, לעילוי נשמתו של ניב-יה ז"ל.

"קופיקו והביציקופטר"

הספר "קופיקו והביציקופטר" כתבה תמר בורנשטיין לזר
הספר נכתב בהשפעת ה"ביצקופטר" - תחרות ה"טכנוראש " הראשונה שניב-יה יסד , והפכה למסורת טכניונית.
הספר פורסם בשנת 2000 , שלוש שנים טרם מותו, בעודו בחיים, ללא ידיעתו.

יום הזכרון תשס"ה – יולי שוורץ

הפאב המקומי "אגנס", שאליו כולנו יוצאים בהוד השרון, הסכים לערוך "ערב אלטרנטיבי" - שיעסוק בנושא "מהו יום הזיכרון בשבילי". הפאב הקצה את המקום, ואנשים עלו לבמה ודיברו על יקיריהם שנפלו. הדוברים ניגנו ,שרו או סיפרו על שירותם הצבאי.
מבחינתי, אך טבעי היה לעלות על הבמה ולספר על ניב-יה; על הדרך בה הכרנו, על האיש, ועליכם.. ידידי - תום, ליווה את סיפורי האישי בנגינה שקטה בגיטרה.
היה מרגש.
ד"ש חמה מירושלים.

עבודת מאסטר של יניב הולנדר, חבר.

תופעות הסתעפות סביב גרעין כדורי

חיבור על מחקר
לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר
מגיסטר למדעים בהנדסת אוירונוטיקה וחלל.
יניב הולנדר
הוגש לסנט הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
ניסן תשס"ה חיפה אפריל 2005

מוקדש לזכרו של ניב-יה , חבר קרוב ואדם יקר.