ע נ ק - במשקל 4.5 ק"ג ובאורך 58 ס"מ.
"למה ניב-יה?"
"...מי שהיה ודאי קוטף את פרס נובל באותה הקלות שבה זכה פעם בתחרות "החייל עם השם הכי מוזר" בגלי-צה"ל..." (איתי בנר)
דוד חשב על שם הדמות התנכית "ירמיהו".
רחל חשבה על ריכוך השם וחילונו - "ירמיה".
לאור ההתלבטויות הוחלט לשתף את המשפחה. מכתב בהול שהגיע לקיימברידג' מסבתא שוש קבע:"ירמיהו? מייאו? לא יקום ולא יהיה!" בדמיונה ראתה את זאטוטי השכונה זבי החוטם רצים אחרי הנכד האציל שואגים:
"ירמיהו מייאו הנוזל ואינו מנוזל !" (עפ"י סדרת טלויזיה פופולרית).
גם מכתב בדואר מהיר מקוקה ומנדל ז"ל הגיע: "מטפלים בילד בן חמש עד שאמו שבה מעבודתה. ילד חמוד ששמו יניב. שם חמוד ואהוב עלינו"
בהיפוך הברות יניב הפך לניב-יה.
כבר בילדותו ניכרו בניב- יה תכונות מיוחדות אשר הקסימו את כל רואיו: חן אישי ורגישות לזולת, שיקול דעת ותבונה נדירים לגילו, סקרנות רחבת אופקים, אופי נדיב ואהבה ללא גבולות למשפחה ולחברים.
בת כיתה ד' (ביה"ס הרצל) כותבת כי "קסמיו השובים נצנצו והוא בן 10 שנים בלבד … פני מלאך יפה עינים". חברה מכיתה ז' (ביה"ס תיכון עירוני ה') מוסיפה: "ישבתי לצידו במשך כחצי שנה וזו הייתה חוויה מיוחדת במינה… ומה שהיה מאוד מיוחד בו זו הקבלה…ניב- יה קיבל אנשים כמו שהם, זו תכונה נהדרת ויוצאת מהכלל".
כנער עתיר כשרונות למד וניגן על חליל צד במשך שמונה שנים, ובמקביל בנה דגמי טיסנים והטיסם מגיל צעיר מאוד. בתקופת לימודיו בתיכון פיתח היכרות מעמיקה עם עולם התעופה, תחום הרובוטיקה, והתעמק בהמצאות מיוחדות ופטנטים.
בשנת 1995 סיים את לימודי התיכון ונבחן ברמה של 5 יח"ל במקצועות הריאליים. בדברי ההספד של המחנכת מהתיכון נאמר בין היתר: "כל אותם ערכים, אותם אנו מבקשים למלא בבני-האדם סביבנו כמו: כבוד האדם, קדושת החיים, אהבת הארץ ונופיה, אחריות האדם לסביבה האנושית והדוממת, סובלנות ופתיחות, רגישות ושייכות- כולם טמונים בך. יכולותיך וכישוריך המחשבתיים והיצירתיים בצד ערכיך יכלו להוות בסיס להיותך מוביל ומנהיג בקרבנו".